לפני שלוש שנים (כשלמשתתפים בסדנאות שלי עוד היו רגליים ולא הייתה להם מסגרת מסביב לפנים), הגעתי להנחות סדנה למנהלים בנושא ראיונות עבודה. כיאה למנחה רצינית, הגעתי חצי שעה לפני, בדקתי שהלוח במקום, הכיסאות מסודרים כמו שאני אוהבת, המצגת עולה והסרטונים מנגנים.
ואז, בדיוק בתשע - הפסקת חשמל! החדר מואר חלקית, המזגנים כבויים, החלונות לא נפתחים והכי מלחיץ, אין מצגת ובטח שלא סרטונים.
אחרי כמה דקות של הזעה מוגברת ורעידות קלות, התעשתי, הודיתי לאל (ולעצמי) שבניגוד למה שאני בדרך כלל עושה, הפעם הדפסתי את המצגת ואת התרגילים והתחלתי לדבר. שחררתי את המבנה הסדור של הסדנה ונזכרתי במה שבאמת היה לי חשוב להגיד למנהלים על ראיונות עבודה מעולים.
הסדנה הייתה מצוינת, דינמית, המשובים היו טובים ואפילו הזמינו אותי לארגון (שזה הסימן האמיתי).
כמה שיעורים קיבלתי מאותו יום! הנה כמה מהם:
· שצריך להתמקד בעיקר ולהפסיק לבלבל את המוח עם המסביב.
· שמצגת וסרטונים בהדרכה הם לא באמת העיקר, אפשר גם בלעדיהם.
· שגמישות היא תכונה סופר חשובה בחיים ולא רק שעושים יוגה.
· שכדאי להבין ממש טוב בנושא עליו מנחים.
· שאפשר וצריך לשתף ולהפעיל את המשתתפים בהדרכה וכמה שיותר.
· שמותר להיות נבוכה לרגע, גם בפני אנשים שלא מכירים.
החשמל חזר לקראת סוף היום, לא וויתרתי והראיתי למשתתפים את כל הסרטונים (הם היו ממש מצחיקים). יצאתי מהסדנה מאושרת ובטוחה הרבה יותר משנכנסתי, שיעורים בחיים מגיעים בכל מיני צורות, הכיף הגדול הוא לקחת אותם בשתי ידיים ולחבק.
=========
בתמונה - אני. עושה את מה שאני הכי אוהבת לעשות.
Comments