באחת משיחות השוטף שלי עם המנכ"ל בארגון אותו אני מלווה, הוא אמר: "אני חושב שעשינו טעות עם נדב, סמנכ"ל המכירות, הוא לא שחקן נשמה! עובד שעות קצובות, לא זמין מספיק ללקוחות ולמנהלים אחרים בארגון, קצב העבודה שלו איטי ואני מרגיש שהוא לא איתנו"
וואי וואי, חשבתי, חתיכת סיפור להחליף סמנכ"ל מכירות אחרי חצי שנה...
"חכה" ביקשתי "תן לי לנסות לעבוד איתו חודש ונראה מה קורה".
מפה לשם הצעתי לנדב להתחיל להיפגש לשיחות ליווי והוא הסכים בשמחה.
התחלנו ממפגש היכרות ותיאום ציפיות, כמובן שהכרתי אותו גם קודם לכן (בכל זאת, עבדנו ביחד בהנהלה מספר חודשים), אבל כשרוצים לעשות תהליך עם מנהל צריך להכיר אותו ממש טוב, את ההיסטוריה המשפחתית, האישית, התעסוקתית, במקרה זה (וברבים אחרים) התשאול המקיף הוכיח את עצמו. כבר במפגש הראשון, נדב סיפר לי משהו שהדליק אצלי נורות אזהרה.
הוא סיפר שבארגון הקודם בו הוא עבד, הוא נתן את הנשמה, עשה הכל, הרבה מעבר לתפקיד שלו, היה זמין ונגיש למנכ"ל בכל מה שהיה צריך ואף שילם על כך מחיר משפחתי כבד. בסופו של דבר היו שינויים בארגון ונדב מצא את עצמו בחוץ. הוא הרגיש פגוע מאוד ושכל ההשקעה שלו בסופו של דבר לא הוכיחה את עצמה.
"הפעם" הוא אמר "החלטתי שזה לא יהיה אותו דבר"
במפגש הבא החלטתי שאני משקפת לו את המחירים של חוסר האמון וזהירות היתר שלו, מה יש לי להפסיד? הרי המנכ"ל עוד רגע מוותר עליו.
המפגש היה מכונן, נדב הבין שהוא עבר מקיצוניות אחת לשנייה: מזמינות מקסימלית והשקעה ללא גבולות למצב שבו הוא לא באמת חלק מהארגון, כל הזמן נראה כאילו הוא "יושב על הגדר".
ברגע שהתובנה הגיעה, מהר מאוד הגיע איתה גם השינוי ההתנהגותי, נדב שחרר קצת מגננות, החליט לסמוך יותר, הזכרתי לו שהמנכ"ל הנוכחי הוא לא המנכ"ל ממנו נפגע וששווה לו לנסות ולתת אמון.
מערכת היחסים והאמון בין המנכ"ל לנדב ובינו לבין שאר חברי ההנהלה השתקם ונדב הפך להיות משמעותי ותורם – לגמרי "שחקן נשמה".
והארגון ? הרוויח חבר הנהלה מחוייב, תורם ומשמעותי וניצל מעוד החלפה של סמנכ"ל מכירות שהיתה עולה לו הרבה גם מול צוות המכירות, צוות ההנהלה והלקוחות.
Comentarios