על שחיקה, שעמום וצרות אחרות

"אני שחוק לגמרי..." "אני לא מביא לידי ביטוי את היכולות שלי בתפקיד"... "אני יכול לבצע את המשימות שלי בעיניים עצומות ויד אחת קשורה"... אלו רק חלק מהמשפטים שאני שומעת מאנשים שאני מלווה בארגונים.

אז מה עושים?

קודם כל - מדברים

אין דבר יותר מתסכל למנהל לשמוע שאחד העובדים המקצועיים שלו עומד לעזוב בגלל שחיקה. ואיך המנהל לא שם לב לזה? שאלה מצוינת- על זה נדבר בפעם אחרת.

ולכן- כדאי להביא לתשומת ליבו את המחשבות שלכם, מצב השחיקה שלכם ומצב הרוח בו אתם נמצאים בעבודה.

מגיעים עם רעיון לפתרון-

חושבים על פעילות/ משימה/ פרויקט שיכול להכניס לי עניין בתפקיד, אפילו אם אני משקיע בו שעתיים בשבוע הוא יכול לסייע לי להישחק פחות בטווח הרחוק- הדרכה, פרויקט טכנולוגי מגניב, שיפור תהליכים you name it – "אבל הם לא יאשרו לי, אין סיכוי, לא במצב התקציבי של הארגון, לא בעומסים הקיימים היום..." איך תדע אם לא תשאל? ומה האלטרנטיבה- שתתחיל לחפש תפקיד אחר, בארגון אחר ובעוד מספר חודשים הם יאבדו אותך לגמרי?

רותמים-

את המנהל הישיר וכל מי שרלוונטי לפרויקט. משקפים את המציאות ואת הפתרון עליו חשבתם ומקשיבים- מה אתם יודעים- אולי למישהו מהם יהיה רעיון שאתם לא חשבתם עליו?

יוצאים לדרך!

מתחילים להתחדש, להתרגש, להתעניין...