פונה לדרגים בכירים יותר כדי להשיג את הסכמתם, ובעזרתה לקדם את עמדותיו. מקור סמכותו חיצוני, בדרך כלל מגורמים ממונים. עשוי לשלוח כפיף לגורם ממונה אם מתקשה לשכנע. מסתייע בגורמים פורמליים, בלתי פורמליים אך בעלי השפעה, ובכללים וחוקים שנמצאים "מעל כולם".

מציב לוחות זמנים נוקשים ולעיתים לחוצים. "מנדנד שוב ושוב" להשגת ההסכמה של האחרים. מזכיר תכופות את בקשותיו. מוכן להיכנס לעימותים. לעיתים משתמש במניפולציות.

גורם לצד השני להרגיש חשוב ("רק אתה יכול לעשות את זה") או אשם ("אם לא תסכים, כל מאמציי ירדו לטמיון"). מתנהג בנימוס ובחביבות, ויוצר מצבים שלא מאפשרים "לסרב לבקשתו", מדגיש חוויות משותפות חיוביות. משתמש בנימוקים רגשיים. בונה על רגישותם של האחרים.

פועל להשגת הסמכה של עמיתיו לעבודה. כשצריך להגיע להחלטה, מרבה לעשות עבודה מקדימה טרם קבלתה. מנסה לא להיקלע לעימותים והכרעות ישירים.

מציע "עיסקת חליפין" (משהו שיעשה תמורת קבלת הסכמה). מזכיר "טובות" שעשה בעבר, או התחייבויות פורמליות או בלתי פורמליות שנוצרו בעבר. מגלה נכונות "להקריב משהו אישי" תמורת ההסכמה. מציע עזרה, ולעיתים אף "מתחנף".

מציג הנמקות ורציונל מפורטים. משתמש בטיעונים הגיוניים. מציג נתונים עובדות ותקדימים מהעבר. מרבה להסביר בפרוט, ומזמין את הצד השני להתנהג ולחשוב "באובייקטיביות". לא מחובר (או פחות מתייחס) לטיעונים רגשיים, שלעיתים עלולים להראות אצלו כלא רלוונטיים או בעלי "מעמד משני".